בן חנה ואברהם, נולד ביום ל' בסיוון תרע"ח (10.6.1918) בעיר קלוז', בירת טרנסילבניה. בהיותו ילד התייתם מאביו. בעיר הולדתו למד מסגרות אך בטרם סיים את לימודיו עלה לארץ- ישראל בגפו והוא בן 18 שנה. כאן הצטרף לקבוץ אשדות יעקב. עד מהרה התערה בחיי הקבוץ, למד עברית, השתלם במסגרות והצטרף לשורות ה"הגנה". טיבי היה חביב על חבריו בשל חדוות החיים שבו, חוש ההומור בו ניחן, יושרו, טוב לבו, מסירותו ונאמנותו. היה איש משפחה למופת. עסק בענפי ספורט רבים ומגוונים וכתחביב אסף בולים. על פי הוראות הממונים עליו ב"הגנה" שירת כנוטר ביחידת משמר הרכבות, ועבד כמסגר במחלקת העבודות הציבוריות ובאוניות הצי המלכותי הבריטי.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ, התגייס לשירות העם. ביום ג' בשבט תש"ח (14.1.1948), בעודו עושה את דרכו לעמדת השמירה שבה הוצב, נפגע ממכונית תופת, שמולכדה על-ידי ערבים, ונהרג. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אישה. בן, אם, שני אחים ואחות.

22 שנה לאחר נופלו, ביום כ"ח בטבת תש"ל (6.1.1970), נפל בנו אברהם (אבי), כאיש שב"כ, במרדף אחרי מחבלים בעזה.